יום שישי, 8 באפריל 2011

הפרעות בריכוז וקשב

איבחון


קריטריונים לתסמונת הותוו לראשונה ב  DSM  III. ב 1980 (מדריך למחלות פסיכיאטריות המכיל את הקריטריונים לאבחנות כל המחלות הפסיכיאטריות).  תחילה התמקדו בהיפראקטיביות  ובהמשך נכללו גם בעיות ריכוז ואימפולסיביות כפי שהחלוקה באה לידי ביטוי ב- DSM  III R,  החלוקה הנוכחית,  ב- DSM  IV,  מתארת 2 קבוצות סימפטומים המגדירות שלושה תתי סוגים של  הפרעה :
1.       בעיות ריכוז  בעיקר.
2.       פעלתנות יתר ואימפולסיביות - בעיקר.
3.       מעורב - בעיות ריכוז עם פעלתנות יתר,
בכל אחת משתי הקבוצות 9 תסמינים.

הקריטריונים לאיבחון הפרעת ריכוז וקשב/פעלתנות יתר עפ"י  DSM  IV
א.  בעיות ריכוז וקשב (1) או פעלתנות יתר (2)
(ו) פגיעה בריכוז וקשב: 6 או יותר מ 9 התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב קיימים
לפחות 6 חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לרמת ההתפתחות:

                     א.         לעיתים קרובות הילד מתקשה לשים לב לפרטים או שעושה טעויות,  מחוסר תשומת לב,
בלימודים,  עבודה או פעילויות אחרות.
                     ב.         לעתים קרובות מתקשה להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק.
                      ג.          לעתים קרובות נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו.
                      ד.          (לעתים קרובות אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות אופוזיציונלית,  או קושי בהבנת ההנחיות).
                     ה.         קושי בארגון פעילויות ומטלות.
                      ו.          נמנע לעתים קרובות,  לא אוהב או אתנגד לעשות מטלות הדורשות מאמץ מנטלי -  כמו הכנת שיעורי בית.
                      ז.          נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו צעצועים,  עפרונות,  ספרים, מכשירים שונים.
                     ח.         מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים.
                     ט.         שכחן בפעילויות יום יומיות


(2) פעלתנות יתר - אימפולסיביות: 6 או יותר מ-9 התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6
חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי
                     א.         לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
                     ב.         עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר ישוב.
                      ג.          מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
                      ד.          מתקשה לשחק בצורה שקטה.
                     ה.         מתנהג כאילו : "מונע ע"י מנוע".
                      ו.          מרבה לדבר ללא הפסקה.
                      ז.          קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
                     ח.         מתקשה לחכות לתורו.
                     ט.         מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
ב.  חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל 7.
ג.  פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה"ס (או עבודה) ובית.
ד.  יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי,  לימודי או תעסוקתי.
ה.  הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה,  אוטיזם,  PDD או הפרעה
פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע"י הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח,  הפרעת
חרדה או הפרעת אישיות,

יום חמישי, 7 באפריל 2011

סימני תסמונת דאון

  • מנת משכל נמוכה, בין 75 לבין 40 IQ
  • ילדותיות - הלוקים בתסמונת תופסים עצמם כילדים במשך כל חייהם, יש להם שאיפה נמוכה לעצמאות והם תלויים בבני משפחתם במשך כל חייהם.
  • איחור שפתי קל. כמעט כל הלוקים בתסמונת לומדים לדבר וניתן גם ללמדם כתוב וקרוא, אולם הדבר לוקח להם זמן רב יותר מהממוצע. להורים הדוברים שפת סימנים, גם אם לא כשפת אם, מומלץ ללמד ילד הלוקה בתסמונת דאון גם שפה זאת והוא צפוי לשלוט בה מהר יותר מבשפות מדוברות. אולם, יש חילוקי דיעות לגבי הוראת שפות קוליות שונות ללוקים בתסמונת, במיוחד בגיל צעיר.
מסיבות אלה מקובל לראות את הלוקים בתסמונת דאון כבעלי פיגור שכלי - דהיינו ההתפתחות הקוגניטיבית שלהם איטית מהמקובל ואינה מגיעה לשלמות המקובלת

תיקון חוק חינוך מיוחד.


1
יוזמת ההורים חייבת להיות מגובה בחוות דעת מקצועית בכתב שלפיה לילד יש לקות קשה המונעת ממנו ללמוד במוסד לחינוך רגיל.
בשלב זה מתגבשות תקנות שעם גיבושן יצאו הנחיות בהתאם ויעודכן חוזר מנכ"ל.
. תיקון סעיף 7 (א1) בפרק ג' : אבחון והשמה - מאפשר להורים שמבקשים שילדם ילמד במוסד לחינוך מיוחד לקבל זכאות לחינוך מיוחד ללא ועדת השמה.

2. תיקון מס' 7 פרק ד', תוספת לחוק חינוך מיוחד, הדן בשילוב ילד עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל.

הזכאות לחינוך מיוחד

ועדת השמה

השמת תלמידים במסגרות החינוך המיוחד נקבעת, בהתאם לחוק, על ידי ועדת ההשמה, על בסיס חוות דעת חינוכית והערכות מקצועיות. ראוי להדגיש, כי בכל שלב במסלול הלימודי, לכל תלמיד קיימת הזכות והאפשרות למעבר בין מסגרות החינוך השונות, כולל השתלבות בחינוך הרגיל בהתאם להתפתחות במצבו ובתפקודו.

תסמונת דאון היא תסמונת מאוד נדירה.

תסמונת דאון היא תסמונת הנובעת מטריזומיה של כרומוזום מספר 21 - דהיינו מצב בו מצויים שלושה עותקים של כרומוזום מספר 21, בכל תא בגוף, או בחלק מהתאים, במקום שני עותקים בלבד. הלוקים בתסמונת הם בעלי פיגור שכלי, מאפייני מראה ייחודיים והפרעות בריאותיות שונות. התסמונת קרויה על שם ג'ון לאנגדון דאון שתיאר את התסמונת בשנת 1866.

חוק חינוך מיוחד נחקק לראשונה ב 1988

הגדרות (תיקון: תש"ס)
(א) בחוק זה -
"חינוך מיוחד" - הוראה, לימוד וטיפול שיטתיים הניתנים לפי חוק זה לילד בעל צרכים מיוחדים, לרבות טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בדיבור, ריפוי בעיסוק וטיפולים בתחומי מקצועות נוספים שייקבעו ולרבות שירותים נלווים, הכל לפי צרכיו של הילד בעל הצרכים המיוחדים;
"ילד בעל צרכים מיוחדים" - אדם בגיל שלוש עד עשרים ואחת שמחמת התפתחות לקויה של כשרו הגופני, השכלי, הנפשי או ההתנהגותי מוגבלת יכלתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לחינוך מיוחד;
"מוסד חינוך מוכר" - כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש"ט - 1949.
"מוסד לחינוך מיוחד" - מוסד חינוך מוכר שניתן בו חינוך מיוחד, לרבות כתה במוסד חינוך מוכר שבה ניתן חינוך מיוחד;
"שירותים נלווים" - שירותי הסעה וארוחות, עזרים מסייעים, שירותים רפואיים, פארארפואיים, פסיכולוגיים וסוציאליים, וכל שירות אחר שהשר קבע בצו, בהתייעצות עם שר הבריאות או עם שר העבודה והרווחה, לפי הענין;
"ארגון ציבורי" - ארגון ארצי של מתנדבים העוסק בטיפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים מסוג מסויים או בקידום ענינם, שהשר הכיר בו בצו;
"השר" - שר החינוך והתרבות.
(ב) מונחים אחרים תהא להם המשמעות שיש להם בחוק לימוד חובה, התש"ט - 1949 ובחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג - 1953, אלא אם כן ניתן להם פירוש אחר בחוק זה.

לכל ילד בעל ניכות שכלית צריך להיות סייעת צמודה