יום שישי, 8 באפריל 2011

(O.D.D) - מאפייני הפרעה מרדנית מתנגדת

הפרעה מרדנית מתנגדת נצפית בד"כ אצל ילדים צעירים מתחת לגיל 10,
ומתאפיינת בסירובו של הילד לציית לכללים ולהוראות או בסירובו להיענות לדרישות המבוגרים (הורים, מורים ועוד).
היא מתבטאת באי-ציות, עקשנות, חוצפה וכ"ו.
להפרעה זו דפוס קבוע של התנהגות שלילית, עוינת, מרדנית, מתגרה והרסנית, והיא מתקיימת במספר מערכות.
ההפרעה מתבטאת במגוון צורות של תוקפנות, ברמות שונות ובדפוסי התנהגות שאינם הולמים את הגיל ואת ההקשר החברתי/תרבותי,
אך ללא פגיעות חמורות בזכויות הסביבה או הפרת חוק.
להלן הקריטריונים האבחוניים:
קריטריונים ומאפיינים עפ"י ה-DSM-IV
הקריטריונים לאבחון הפרעת התנהגות מתייחסים ל-2 מרכיבים מרכזיים:
אופי ההתנהגות. תוקפנות, איומים, נזק פיזי או התעללות באדם או בחיה, שימוש בנשק, ונדליזם, גניבה, עבירות על חוקים.
תכיפות ההתנהגות. שלושה אפיונים צריכים להתקיים בשנה האחרונה וקריטריון אחד לפחות במשך ששת החודשים האחרונים (לרוב לפני גיל 13).
עפ"י ה-DSM-IV הפרעת התנהגות מתייחסת לתבניות התנהגות חוזרות ונשנות שאינן תואמות לגיל. התנהגויות אלו חורגות מהנורמות ומחוקים חברתיים ופוגעות בזכויות הזולת.
התבניות ההתנהגותיות יכולות להתרחש בבית, בביה"ס או בקהילה.
עפ"י ה-DSM-IV מבחינים בין הופעת התסמונת בגיל הילדות לבין הופעתה בגיל ההתבגרות. עוד מבחין ה-DSM-IV בין קטגוריות קלות, בינוניות וחמורות של הפרעת התנהגות.
א. הפרעה שתחילתה בילדות (לפני גיל 10)
הילדים הלוקים בהפרעת התנהגות מהסוג שתחילתו בילדות, הם תוקפניים בדרך כלל ומפגינים התנהגות אנטי חברתית.
הם מתאפיינים בהיסטוריה מוקדמת של הפרעת קשב או הפרעת התמרדות, ונוטים יותר לבעיות הסתגלות במהלך התבגרותם ובבגרותם.

ב. הפרעה שתחילתה בגיל ההתבגרות (לאחר גיל 10)

הילד הלוקה בהפרעת התנהגות מהסוג שתחילתו בגיל ההתבגרות, הוא פחות תוקפני ונוטה יותר להפגין התנהגויות מתעמתות סמויות, ויש לו פחות בעיות הסתגלות במהלך התבגרותו ובגרותו.
בדרך כלל בנים לוקים יותר מבנות בשני סוגי ההפרעות.

2 comments:

  1. מאוד מעניין ויפה , תודה לך על הידע הזה

    השבמחק